10 האתרים הפופולריים ביותר
בצ'יאנג ראי

ואט רונג קון — המוכר בעולם כ"המקדש הלבן" — הוא מבנה לבן לחלוטין, משובץ שברי מראה זעירים שתופסים את אור השמש ומשווים לו מראה של בניין עשוי זכוכית. האמן צ'אלרמצ'אי קוסיטפיפאט החל לתכנן ולבנות אותו ב-1997 והעבודה נמשכת עד היום, בלי שהוכרזה מעולם כמושלמת. הסמליות היא של טוהר בודהיסטי. לכל מי שאוהב אמנות או צילום, או מבקר בצ'יאנג ראי בפעם הראשונה, זו כמעט עצירת חובה — ואחת האטרקציות המדוברות ביותר בכל הצפון.

השיא שאי אפשר לפספס הוא הגשר אל האובוסוט. לפני הגשר, מאות ידיים מפוסלות מושטות כלפי מעלה מלמטה, ומייצגות תשוקה וגיהינום. המעבר עליו מרגיש כמו יציאה מן הסבל אל מרחב טהור יותר. האובוסוט עצמו מטויח בפירוט מסחרר — נאגות, מוטיבים תאילנדיים עכשוויים ושברי מראה שקורצים לכל כיוון. ציורי הקיר בפנים הם אמנות בודהיסטית עכשווית שלא תמצאו כמותה בשום מקום אחר. לתמונות הטובות ביותר עם פחות קהל, רוב המבקרים ממליצים להגיע בדיוק עם הפתיחה בבוקר, או אחר הצהריים המאוחרים סביב 16:30, כשהאור מתרכך ולוחות המראה זוהרים.

הכניסה חינם לתאילנדים; זרים משלמים דמי כניסה (100 באט בעבר, ייתכנו עדכונים ב-2026). פתוח מדי יום 08:00–17:00. ממוקם בפה או דון צ'אי לאורך כביש פאהונְיוטין בכיוון מה לאו, כ-13 ק"מ ממרכז צ'יאנג ראי — פחות מ-20 דקות נסיעה. יש חניון גדול, מסעדות, דוכני מזכרות וחנויות בדים מקומיות סביב האתר. הקצו בערך 1–2 שעות כדי להסתובב בנחת.

המקדש נשאר פופולרי כי פשוט אין כמותו באמנות הבודהיסטית התאילנדית. הביקורות משבחות שוב ושוב עד כמה הוא מרהיב, מאורגן ונקי. החום והקהל מגיעים לשיא בעונה הגבוהה — הביאו כובע או שמשייה, התלבשו בצניעות שכן זהו מקדש פעיל, ואל תיגעו בעבודת הטיח. עקבו אחרי השילוט המסביר היכן מותר לצלם והיכן לא, ואל תחסמו את הגשר בפני מבקרים אחרים.

ואט רונג סואה טן — המוכר כ"המקדש הכחול" — התבסס לחלוטין כציון דרך של צ'יאנג ראי לצד המקדש הלבן. הוא שוכן בצד המזרחי של העיר ליד נהר קוק, כ-10 דקות מהמרכז. כל מי שאוהב לצלם מקדשים יפים או רוצה לחלוק כבוד באווירה שאין שנייה לה, ירצה לסמן כאן עצירה ודאית. את האובוסוט עיצב האמן המקומי "סְלָה נאק" פוטה קאבקאיו, שעבד בעבר לצד צ'אלרמצ'אי קוסיטפיפאט בוואט רונג קון — ולכן מרגישים כאן את אותה עוצמה של אמנות תאילנדית עכשווית.

השיא שאי אפשר לפספס הוא האובוסוט בכחול קובלט עם עיטורי זהב. המבנה כולו מצופה בכחול עמוק וחי, ופרטי זהב משרטטים את הדוגמאות. נכנסים פנימה ופסל בודהה ראשי בגוון פנינה לבנה ניצב מואר להפליא על רקע הכחול הכהה — הניגוד הזה הוא הסיבה שתמונות מהמקדש הזה יוצאות טוב כמעט מכל זווית. התקרה נושאת ציורי קיר בודהיסטיים מפורטים. בחוץ, זוג נאגות כחולות משני צדי הכניסה הוא הפינה המצולמת ביותר, ובגב המתחם יושב פסל בודהה לבן גדול.

הכניסה חינם. פתוח מדי יום בערך 07:00–20:00. המקדש מדליק את התאורה בערב, והכחול מקבל גוון עמוק וחגיגי יותר. TripAdvisor מדרג אותו באופן עקבי בין האטרקציות המובילות בצ'יאנג ראי, עם סביבות 4.5 כוכבים. המשוב המרכזי: בואו מוקדם בבוקר עם הפתיחה, או אחר הצהריים המאוחרים, כדי לצלם בלי קבוצות מאורגנות בפריים. הביקור כולו לוקח 20–30 דקות, כך שקל לשלב אותו עם ואט רונג קון או סינגהה פארק באותו מסלול. התלבשו בצניעות. יש גישה במעלית למבקרים עם ניידות מוגבלת.

טיפ מרכזי: בשעות הצהריים מגיעים הכי הרבה אוטובוסי תיירים. גם לצילום וגם לביקור מתבונן, הבוקר או שעות הערב הקרירות הם הזמן הטוב ביותר.

סינגהה פארק צ'יאנג ראי — שנודע בעבר כחוות בון רוד — הוא אחוזת תיירות חקלאית עצומה של אלפי ראי בדרום-מערב העיר, כ-9 ק"מ מהמרכז. המשיכה היא המרחב הפתוח עצמו: שורות מתגלגלות של תה אולונג עד קו האופק, גני פרחים עונתיים שמתחלפים לאורך השנה, והכדור הפורח הענק שהפך לסמל הצילום של הפארק. אידיאלי למשפחות בגילים מעורבים, לחבורות חברים שאוהבות לצלם, ולכל מי שרוצה מרחב ירוק פתוח בלי צפיפות מרפק אל מרפק.

השיא שרוב המבקרים מדברים עליו הוא רכבת הסיור שמקיפה את השטח ועוצרת ליד האגם, בעמדת טעימות התה, באזורי גן הפרחים ובגן החיות הקטן, שם אפשר להתקרב לג'ירפות ולזברות ולהאכיל אותן מהיד. למי שמחפש פעילות יש רכיבה על אופניים, אומגה ועגלות גולף להשכרה. מבקרים מחו"ל מדרגים אותו סביב 4.1 כוכבים מתוך אלפי ביקורות, ומשבחים את הנוף הטבעי, את הארגון ואת הרכבת שיוצאת כל 15 דקות וכוללת גם טעימות תה.

ידידותי לתקציב: הכניסה חינם, אבל הפעילויות בתשלום נפרד. הרכבת מתחילה בכמה עשרות עד כמה מאות באט לאדם. עגלות גולף עולות בסביבות 500–600 באט להשכרה, אופניים מתומחרים לפי שעה במאות, והאומגה סביב 300 באט. פתוח מדי יום בערך 09:00–17:00; הרכבת פועלת 09:30–17:00. הערה אחת: אם מגיעים מחוץ לעונת הפריחה, חלק מהאזורים עשויים להיראות ריקים יותר משנראה בתמונות.

הפארק עובד מצוין כיציאה של חצי יום או יום שלם — מקבלים שדות תה, פינת צילום עם הכדור הפורח, האכלת חיות וכוס תה מצננת, הכול במקום אחד. בואו בבוקר או אחר הצהריים המאוחרים, כשהשמש עדינה יותר והאור מחמיא לתמונות. קחו כובע ומים — השטח פתוח והצל מועט.

ואט הואי פלה קאנג שוכן על גבעה קטנה בצפון-מערב העיר צ'יאנג ראי, כ-6 ק"מ מהמרכז, והפך לעצירה חיונית למבקרים. ציון הדרך שרואים מרחוק הוא פסל גואן יין לבן ומתנשא (בערך 69 מטר גובה), שתוכנן כך שאפשר לעלות במעלית דרך תוכו ולהביט החוצה מעיני הפסל בקומות 25–26, אל נוף פנורמי של העיר. אידיאלי למי שרוצה גם מעשה של זכות רוחנית וגם נוף רחב בעצירה אחת — בין אם נמשכים לאתרים רוחניים, לצילום, או מביאים בני משפחה מבוגרים לחלוק כבוד.

שלושה שיאים בולטים בבירור. הראשון הוא הפגודה הגדולה בת 9 הקומות (פוב צ'וק תאם צ'די), אדריכלות מעורבת סינית-לאנה עם פסלי בודהה וגואן יין בכל קומה — עולים קומה אחר קומה עד לנוף יוצא דופן בפסגה. השני הוא פסל גואן יין עצמו: עולים במעלית ומביטים החוצה דרך עיני הפסל. השלישי הוא גרם המדרגות הלבן בדמות דרקון-נאגה שמוביל אל רחבת גואן יין — פוטוגני מכל זווית. ביקורות רבות מסכימות שהמקדש נקי, הצוות אדיב, והשטח מרווח יותר משציפו.

הכניסה חינם; התרומות התנדבותיות. המעלית אל פסל גואן יין עולה 40 באט לאדם — וכמעט כל מבקר אומר שזה שווה את הנוף. בתוך המתחם יש דוכן אוכל ושתייה במחירים נוחים מאוד (ביקורות מזכירות פאד תאי ב-20 באט למנה), ולצידו שירות הסעה ומעלית, מה שמקל על התנועה במתחם גם בשמש חזקה. הקצו 1–2 שעות.

פתוח מדי יום בערך 07:00–21:30. כתובת: 553 מו 3, רים קוק, מואנג, צ'יאנג ראי. המקדש פופולרי כי הוא אורז בביקור אחד פסל ענק, פגודה גבוהה, נוף עירוני והזדמנויות צילום. דירוג גוגל מגיע ל-4.7 מתוך יותר מ-16,000 ביקורות. החלון שבין מאוחר בבוקר לאחר הצהריים עמוס וחם — הבוקר ושעות אחר הצהריים המאוחרות סמוך לשקיעה שקטים ופוטוגניים יותר. התלבשו בצניעות.

מוזיאון באן דאם — המוכר בעולם כ"הבית השחור" — הוא מפעל חייו של תאוואן דוצ'אני, אמן האומה באמנות חזותית. הוא פרוש על יותר מ-100 ראי בתת-נפת נאנג לה לאורך כביש פאהונְיוטין בכיוון מה צ'אן. בפנים יותר מ-40 מבני עץ כהה בסגנון לאנה, שונים לגמרי זה מזה בצורתם — חלקם מבני מקדש גבוהים מעץ, חלקם בתים קטנים ועומדים לבדם בשדות פתוחים. המקום נועד לאוהבי אמנות ואדריכלות, ולכל מי שרוצה לראות את ההיפך הגמור מהמקדש הלבן הנוצץ. מקומיים בצ'יאנג ראי אוהבים לומר: המקדש הלבן הוא גן עדן, ובאן דאם הוא המשקל הנגדי האפל והחגיגי.

מה שחובה לראות הוא האוסף שבתוך כל מבנה: קרני חיות ועורות, עצמות, עבודות כסף, ופסלי עץ מגולפים גדולים שתאוואן השתמש בהם כאלמנטים אמנותיים. המבנה הגדול ביותר — מבנה בסגנון קתדרלה — נבנה במשך שנים. בתוכו, שולחן ארוך מכוסה בעור חיה ומוקף בצורות שלד הוא הצילום שרוב המבקרים עושים ראשון. הביקורות מתארות בעקביות אווירה ירוקה ועתירת צמחייה, נוחה להליכה ולישיבה, לצד אמנות גולמית ועוצמתית. חלק מהמבקרים מתאהבים מיד; אחרים מוצאים את מרכיבי החיות מטרידים. אי-הנוחות הזאת היא חלק ממה שהופך את המקום הזה לבלתי ניתן להחלפה.

הכניסה 80 באט לאדם. פתוח מדי יום 09:00–17:00. הקצו 1–2 שעות. ממוקם כ-12 ק"מ צפונית למרכז העיר — קל להגיע ברכב או בסונגטאו שכור. מבקרים רבים משלבים אותו עם ואט רונג קון וואט רונג סואה טן במסלול של יום אחד. ביקורות גוגל מחזיקות אותו סביב 4.5 כוכבים. השטח בין המבנים פתוח לשמיים, ולכן שמש הצהריים יכולה להיות חזקה — קחו כובע ונעלו נעליים נוחות. חלק מהמבנים ניתנים לצפייה מבחוץ בלבד. הנושאים סובבים סביב מוות ואמת, ולכן אם אתם מביאים ילדים קטנים, הכינו אותם בעדינות למרכיבי החיות.

אם אתם מחפשים מקום אחד בצ'יאנג ראי שבו אפשר לקנות, לאכול, לראות סרט, לברוח מהחום ולברוח מהגשם — סנטרל צ'יאנג ראי הוא מה שהמקומיים בוחרים ראשון. זהו הקניון הגדול במחוז, על כביש פאהונְיוטין ליד מרכז העיר — מבנה רב-קומתי עם מותגים גדולים לכל אורכו: סופרמרקט טופס, רובינסון, סטארבקס, בוטס, חנויות בגדים, חנויות סלולר ובנקים, הכול תחת קורת גג אחת. מצוין למשפחות, למטיילים שצריכים הפסקה מסיבוב המקדשים, ולכל מי שרוצה לקנות מתנות וציוד בנוחות ממוזגת.

השיא שמבקרים רבים מזכירים הוא בית הקולנוע, שמקרין גם סרטים תאילנדיים וגם סרטים זרים עם כתוביות בתאילנדית — ומבקרים מחו"ל מעריכים את ההקרנות המדובבות לאנגלית. גם משטח המזון הוא משיכה אמיתית: מבקרים זרים משבחים בעקביות את האוכל כאן כטעים ובמחיר הוגן, ובמיוחד את הקאו סוי ומנות צפון תאילנד. הקניון גם נשען על הזהות הלאנית שלו, עם אזורי עיצוב בסגנון לאנה ומתחם אירועים שמארח פסטיבלי אוכל מתחלפים לאורך השנה, ומעניק לו טעם שמעבר למרכז קניות רגיל.

אין דמי כניסה — מסתובבים חופשי ומוציאים מעט או הרבה, כרצונכם. מנות במשטח המזון מתחילות בכמה עשרות באט; מסעדות ישיבה בפנים יקרות יותר. המיקום על כביש פאהונְיוטין מקל על הגעה במונית או במונית אופנוע. פתוח מדי יום בערך 10:30–21:00 (שבת–ראשון מ-10:00). הערה מעשית אחת: החניון מתמלא מהר בחגים ובסופי שבוע ארוכים — אם אתם מגיעים אז, הקציבו זמן נוסף לחניה.

דירוג גוגל מחזיק על 4.5 מתוך כמה אלפי ביקורות — מרכז קהילתי אמיתי, לא רק נוחות לתיירים. רוב הכותבים משבחים כמה שהוא נקי, מרווח ומאורגן היטב, עם מיזוג טוב. עובד באותה מידה כעצירת מנוחה קצרה באמצע הטיול או כחצי יום נינוח. משפחות ימצאו גם אזור משחקים לילדים ומכונות משחק.

אם הביקור שלכם בצ'יאנג ראי נופל על ערב שבת, זה לא משהו לדלג עליו. רחוב ההליכה של צ'יאנג ראי — רשמית קאד ג'יה האי ראמלוק — נפרש לאורך רחוב תאנאלאי במרכז העיר העתיקה, קרוב למגדל השעון. הוא נפתח מוקדם בערב ומשתרע לאורך קילומטר שלם עם יותר מ-200 דוכנים משני הצדדים. אידיאלי לכל מי שרוצה לאכול את דרכו דרך אוכל צפון תאילנדי, לעיין במוצרי מלאכת יד ולספוג את אורח החיים הלאני במקום אחד. מבקרים מחו"ל מעריכים שרוב הקהל הוא למעשה תושבי צ'יאנג ראי, מה שגורם לכל העניין להרגיש כמו שוק קהילתי אמיתי ולא כמופע לזרים.

השיאים שרוב האנשים מזכירים הם במת הריקוד העממי בסגנון וינטג', שבה תושבים מבוגרים וצעירים כאחד מצטרפים למעגלי ראם וונג מסורתיים, עם מוזיקה עממית חיה לאורך כל הערב. האוכל הוא המשיכה האמיתית — מקוריות צפון תאילנדית פרוסה בכל מקום: שיפודים על הגריל וברביקיו מעושן, חטיפים מסורתיים, פירות וממתקים לא שגרתיים. מבקרים זרים רבים מסכימים: האוכל זול, טרי, ואפשר לאכול לאורך כל הערב, מנה אחרי מנה. אזור שני מרכז מלאכת יד, אריגים שבטיים, בגדים מסורתיים, פריטי עיצוב למטבח ולבית ומזכרות, עם תוויות מחיר ברורות על הכול — בלי מיקוח מתיש.

כניסה חינם, ללא דמי כניסה. הביאו מזומן בבאט בשטרות קטנים — רוב הדוכנים מקבלים מזומן בלבד. הכספומטים בסביבה נגמרים לפעמים; דאגו לכמות מספקת לפני שאתם מגיעים. במרחק הליכה נוח מרוב המלונות בעיר העתיקה. פתוח בערבי שבת בלבד, בערך 16:00–22:00. שעת השיא של הקהל היא סביב 19:00–20:00; אם אתם רוצים להסתובב בנוחות ולא לפספס כלום, הגעה סביב 17:00 היא אידיאלית.

דירוג גוגל 4.5 מתוך כמה אלפי ביקורות. טיפ מרכזי: גם ביום ראשון יש רחוב הליכה נפרד ברחוב אחר אם אתם רוצים יציאה נוספת, אבל קאד ג'יה האי ראמלוק בשבת הוא החוויה המובהקת של אוכל צפוני וריקוד עממי.

נייט באזאר צ'יאנג ראי הוא שוק הלילה של מרכז העיר שנפתח כל ערב, ממש ליד תחנת האוטובוסים הישנה, במרחק הליכה נוח מרוב מלונות המרכז. זו לעיתים קרובות העצירה הראשונה של אנשים עם ההגעה לצ'יאנג ראי — יש אוכל, מזכרות ומופעים חיים, הכול במקום קומפקטי אחד. עובד מצוין למטיילים שבדיוק עשו צ'ק אין ורוצים מקום פשוט לארוחת ערב בלי טרחה, וגם לכל מי שרוצה לאסוף מלאכת יד ואריגים מקומיים. הוא לא גדול כמו הנייט באזאר של צ'יאנג מאי, אבל מבקרים רבים אומרים שזה בעצם היתרון — קל להתמצא, לא צפוף עד מחנק, והקצב רגוע.

השיא שאי אפשר לפספס הוא משטח המזון המרכזי עם במת מופעים חיים: להקות, זמרים וריקוד מקומי מסורתי בתלבושות אזוריות. בוחרים אוכל מהדוכן שאוהבים ויושבים ליד שולחנות משותפים מול הבמה. לא מעט ביקורות אמיתיות מציינות את אזור האוכל כחלק הטוב ביותר, ומשבחות את המגוון, הטריות והמחירים הנמוכים — ולפחות כותב אחד קרא לו משטח המזון הטוב ביותר שנתקל בו בכל תאילנד. האזור השני הוא מוצרי מלאכת יד, חולצות עשויות ביד, יצירות אמנות ומוצרים מקומיים שמייצרים כפריים וקהילות מיעוטים אתניים, בדרך כלל במחירים נמוכים יותר מאשר בשווקי תיירים אחרים.

כניסה חינם; משלמים רק על מה שאוכלים או קונים. ארוחת ערב לשניים עולה בסביבות 100 באט. האווירה חמימה, התאורה מזמינה, ומוזיקה מהבמה מתנגנת כל הערב. פתוח מדי יום בערך מ-18:00 ועד סביבות 23:00; בסופי שבוע תוסס יותר מאשר באמצע השבוע.

ציון גוגל עומד על 4.2 מתוך יותר מ-14,000 ביקורות — סימן אמין לכך שרוב המבקרים יוצאים מרוצים. הערה מעשית: אם אתם רוצים מקום ישיבה ממש מול הבמה, הגיעו מוקדם בערב לפני שעת השיא. אם אתם רוצים חוויית שוק גדולה יותר, רחוב ההליכה של שבת נמצא בקרבת מקום בסופי שבוע — אבל לארוחת ערב זמינה כל ערב ולמופע חי, הנייט באזאר הוא הכתובת.

מגדל השעון המלכותי של צ'יאנג ראי — המוכר בפי המקומיים פשוט כמגדל השעון — הוא ציון הדרך המרכזי שכמעט כל מבקר מצלם לפחות פעם אחת. הוא ניצב במרכז כיכר התנועה של צומת באן פראפאקאן, ועוצב בידי צ'אלרמצ'אי קוסיטפיפאט, אותו אמן שמאחורי ואט רונג קון. אותם מוטיבים לאניים של אמנות בודהיסטית בגוני זהב ממשיכים גם כאן. אם אתם מגיעים לצ'יאנג ראי בפעם הראשונה, הגיוני להתחיל בדיוק מכאן — הנייט באזאר, בתי הקפה והמסעדות כולם במרחק הליכה נוח.

השיא שאי אפשר לפספס הוא מופע האורות היומי. מדי ערב ב-19:00, ב-20:00 וב-21:00, המגדל עובר מחזור של החלפות צבע מזהב לוורוד, ירוק, כחול וסגול, בזמן שמוזיקת "צ'יאנג ראי ראמלוק" מתנגנת ברקע — כל מופע נמשך כ-10 דקות. ביקורות רבות מסכימות שמופע 20:00 הוא המרשים ביותר, כי השמיים כבר חשוכים לגמרי והצבעים בולטים חזק יותר מאשר בסבב הראשון. אפשר לבקר גם ביום — עבודת הטיח המוזהבת והמפורטת שמכסה את המגדל שווה התבוננות באור מלא — אבל המשיכה האמיתית היא אחרי רדת החשכה.

חינם לגמרי, מרחב ציבורי, ללא דמי כניסה. אין עלות מעבר לנסיעה ולמה שתזמינו בדוכני האוכל ובבתי הקפה שבסביבה. פינת הצילום הפופולרית ביותר היא ממש מול המגדל מעברה השני של הכיכר, משם אפשר למסגר את המבנה כולו. הערה מעשית אחת: בכיכר זורמת תנועה פעילה בכל שעה, אז היזהרו בחציית הכביש ובבחירת מקום העמידה. בחלק מהזוויות נכנסים לפריים חוטי חשמל ועמודי תאורה — הזיזו את עצמכם כדי למצוא מסגרת נקייה יותר.

פופולרי כי הוא אורז הכול בנקודה אחת — חינם, מרכזי, יפה ביום ובלילה, ועם מופע קבוע שמעגן ערב שלם. מתאים לאוהבי צילום, לזוגות בטיול ערב, או למשפחות שרוצות לצפות במשהו יחד לפני ארוחת הערב. אם אתם באים בשביל המופע, הגיעו 10–15 דקות מוקדם כדי לתפוס מקום עמידה טוב.

הפארק הציבורי האט נאקון צ'יאנג ראי — שהמקומיים קוראים לו פשוט האט צ'יאנג ראי — הוא שטח ירוק של יותר מ-100 ראי לאורך נהר קוק, שעיריית צ'יאנג ראי הפכה משטח מוזנח לריאה הירוקה של העיר. הוא ממוקם ליד גשר מה פה לואנג בתת-נפת רוב ויאנג, וזה המקום ללכת אליו אם רוצים לצעוד, לרוץ או לעשות פיקניק משפחתי ליד המים בלי להוציא באט אחד. השטח נמתח מספיק רחב כדי ללכת קילומטר שלם, עם מסלולי ריצה לאורך הנהר, עצים מצלים ומדשאות פתוחות שבהן ילדים יכולים להשתולל חופשי.

השיא שהפך את הפארק למפורסם הוא עונת סוף השנה, כשהוא הופך לאתר פסטיבל הפרחים של צ'יאנג ראי — שנערך ברציפות ביותר מ-22 מהדורות. העירייה שותלת יותר ממיליון פרחי חורף, ובהם צבעונים, שושנים, פטוניות וזנים רבים נוספים, עם תאורה אחרי רדת החשכה ומוזיקה חיה בסופי שבוע. ביקורות רבות מתארות אווירה ירוקה ומרווחת, עם חניון גדול בכניסה. במהלך הפסטיבל יש שתי במות מופעים, אזור אוכל ומזכרות, והליכה נינוחה בכל השטח.

כניסה חינם כל השנה. פתוח מדי יום בערך 07:00–21:00. שעות הבוקר המוקדמות רעננות וטובות לריצה; ערבי העונה הקרירה בזמן פסטיבל הפרחים הם שיא האווירה — האורות דולקים, הטמפרטורה מושלמת ומצב הרוח מרומם. קל להגיע ברכב, עם שטח חניה רחב.

דבר אחד שכדאי לדעת: מחוץ לעונת פסטיבל הפרחים, הפארק מתפקד כשטח ירוק ציבורי רגיל שמתמקד בהליכה, ריצה ומנוחה ולא בצפייה בפרחים. אם אתם מגיעים במיוחד בשביל הפריחה, בדקו את תאריכי פסטיבל הפרחים של צ'יאנג ראי — בדרך כלל מדצמבר עד פברואר. שימו לב גם שהמיקום על גדת הנהר אומר שמפלס המים יכול לעלות בתקופות גשם כבד בעונה הרטובה — בדקו את התנאים לפני הביקור.