10 הדברים הכי שווים לעשות
בסילום-סאתורן

אם אתם רוצים לפתוח את הטיול בסילום-סאתורן במשהו שיישאר אתכם הרבה זמן, קינג פאוור מהאנאקורן סקייוואק היא בחירה קלה. זו התצפית שבראש מגדל מהאנאקורן, הבניין ה'מפוקסל' עם החריצים שהפך לציון דרך של בנגקוק. מעלית מהירה לוקחת אתכם אל קומת התצפית המקורה עם קירות הזכוכית בקומה 74, ומשם ממשיכים אל גג פתוח בקומה 78, בגובה 314 מטר, עם נוף אמיתי של 360 מעלות על העיר. זו התאמה מצוינת למי שמבקר בבנגקוק בפעם הראשונה, לזוגות שרוצים תמונות יפות, ולכל מי שמביא משפחה או חברים מחו"ל כדי להראות להם את קו הרקיע.

האטרקציה שכולם באים בשבילה היא ה-Glass Tray, רצפת הזכוכית השקופה שבולטת מהבניין בקומה 78 — עומדים עליה, מסתכלים למטה ורואים מכוניות זעירות זזות מתחת לרגליים בגובה של בערך 310 מטר. רוב הביקורות מסכימות שהרגליים רועדות בהתחלה, אבל ברגע שמוצאים יציבות זה פשוט כיף, והרבה אנשים בסוף נשכבים על הזכוכית כדי להצטלם. מטעמי בטיחות מגבילים את מספר האנשים על הזכוכית לכ-30 בכל סבב, ולכן בשעות עמוסות ייתכן תור קצר. פינה נוספת שאסור לפספס היא The Peak, הנקודה הגבוהה ביותר של הגג, ובה תיבת הדואר הגבוהה בבנגקוק — באמת אפשר לשלוח משם גלויה.

לגבי תזמון, המבקרים אומרים את אותו הדבר: השקיעה היא התמורה הכי טובה לכסף, כי בביקור אחד רואים את העיר באור יום, את האור הזהוב, את השקיעה ואז את אורות העיר שנדלקים. היינו מציעים להגיע כ-60–90 דקות לפני השקיעה; ברגע שאתם למעלה אפשר להישאר כמה שרוצים בלי הגבלת זמן. כרטיס למבוגר עולה בערך 880 באט למשבצת היום (10:00–15:30) ומטפס לכ-1,080–1,200 באט למשבצת הערב של השקיעה, עם הנחות לילדים ולגמלאים. הזמנה מראש באינטרנט מקצרת את התור בכניסה.

המיקום לא יכול להיות נוח יותר — ממש ליד תחנת BTS צ'ונג נונסי, יציאה 3, הליכה ישירה בלי צורך ברכב. המגדל פתוח לתצפית כל יום עד חצות. הוא פופולרי כי זו אחת התצפיות הפתוחות הגבוהות בתאילנד, והיא מגלגלת את הריגוש של רצפת הזכוכית ואת הנוף הפנורמי של העיר למקום אחד. כמה דברים שכדאי לדעת: המחיר גבוה יחסית, הנוף חד הרבה יותר ביום בהיר, ואם באים למשבצת השקיעה הרוח על הגג חזקה למדי — תתכוננו להמון אנשים, אם כי רובם אומרים שהנוף שווה את זה.

תשאלו כל אחד בבנגקוק איפה נמצאת "הריאה הירוקה" של העיר, וכמעט כולם יענו את אותו הדבר — פארק לומפיני, הפארק הציבורי הראשון בתאילנד, פתוח מאז 1925 ומשתרע על כ-360 ראי בלב סילום-סאתורן. המלך ראמה השישי העניק את הקרקע הזאת לציבור כמקום מנוחה, ובחזית שלאורך כביש ראמה הרביעי ניצבת אנדרטת המלך ראמה השישי כציון דרך. הפארק מושלם לכל מי שרוצה לברוח מהבלגן של העיר להליכה, לריצה או לרוח קלה ליד המים, בלי להוציא אפילו באט אחד.

מה שאסור לפספס הוא האגם במרכז הפארק, שבו אפשר לשוט בסירות ברבור/ברווז בחינם (ביקורות אחרונות מציינות שיש עכשיו כלל של עד 75 ק"ג לאדם), ולצדו מסלול הריצה באורך כ-2.5 ק"מ סביב הבריכה שהוא מגרש האימונים האהוב על רצי העיר. והכוכבת האמיתית שהפכה את הפארק למפורסם בחו"ל היא לטאות המים — לטאות גדולות שמטיילות על שפת המים לעין כול, עד שהפכו לנקודת צ'ק-אין שמבקרים מחו"ל באים לצלם. העירייה אפילו הציבה פסל ענק של לטאת מים כקמע להצטלמות.

הפארק הכי תוסס בשעות הערב, עם מגרשי אירובי, יוגה וטאי צ'י, ועם מה שהפך ממש לטרנד — מגרש הריקודים הישן שדור ה-Z נהר אליו עד שנעשה רגע עירוני. האווירה מוצלת וירוקה, עם עצים גדולים, ישיבה ליד המים ומתקני משחקים, טוב לבוא לבד, להתאמן או להביא את המשפחה לפיקניק. הערה כנה אחת מהביקורות: שעות הצהריים קשות וחמות מאוד, ולכן רוב האנשים מציעים לבוא מוקדם בבוקר או לקראת ערב כדי ליהנות הכי הרבה.

מה שכדאי לדעת לפני שבאים: הפארק פתוח כל יום 04:30–21:00, הכניסה חינם; העישון אסור בכל שטחו ובעלי חיים אינם מורשים · ההגעה קלה מאוד, ממש ליד תחנת MRT סילום / MRT לומפיני ותחנת BTS סאלה דנג — יורדים ונכנסים ישר פנימה · בזכות המיקום במרכז העיר, ההיסטוריה ומגוון הפעילויות, לומפיני הוא הפארק עם הכי הרבה ביקורות בתאילנד בגוגל (מעל 35,000 ביקורות) — יציאה חינמית ששווה באמת, ותמונה אמיתית של בנגקוק.

אם אתם רוצים את התחושה של "שוק לילה על הנהר" שנוח להסתובב בו, עם רוח קרירה ותמונה טובה מכל זווית, אסיאטיק דה ריברפרונט מסמן כל משבצת. זהו מרכז לייפסטייל פתוח על נהר הצ'או פראיה, שהוסב ממחסני הרציף הישנים של חברת מזרח אסיה מימי המלך ראמה החמישי, פתוח מאז 2012 על פני יותר מ-30 ראי — ולכן הוא נושא אוויר קולוניאלי מהמבנים הישנים של עץ ולבנים, מעורבב עם אלף החנויות והמסעדות באזור המחסנים. הוא מתאים לזוגות בטיול ערב, למשפחות שמביאות ילדים למתקנים, ולמבקרים מחו"ל שרוצים שוק לילה פחות מבולגן מאלה שברחוב.

מה שאסור לפספס הוא אסיאטיק סקיי, גלגל הענק בגובה 60 מטר שהרבה ביקורות אומרות שהוא נותן נוף שונה לגמרי בשקיעה לעומת בלילה. סיבוב אחד נמשך כ-15 דקות, עם קו הרקיע של בנגקוק ועיקול הנהר ממלאים את העיניים. יש גם מתקן חדש יותר, SkyFlyers, שמגיע לגובה של כ-135 מטר, וכן קרוסלה דו-קומתית, אזורי צילום, מופע הקברט קליפסו וטיילת באורך 300 מטר של מסעדות על הנהר שבהן אפשר לאכול ולראות את הסירות חולפות. לאוכל יש הכול, מאוכל רחוב תאילנדי ועד מקומות עם אווירה כמו סירימהאנופ, ספינת מפרש משוחזרת על הנהר.

מבחינת תקציב, הכניסה חינם — משלמים רק על אוכל, קניות ומתקנים. גלגל הענק עולה למבוגר תאילנדי כ-300 באט, לילדים/גמלאים 200 באט, ולזרים 500 באט. הערה נפוצה בביקורות היא שמחירי המוצרים והאוכל בחלק מהחנויות גבוהים משוק רגיל, אז כדאי לבחור בקפידה בשביל תמורה טובה יותר. המיקום הוא על כביש צ'ארון קרונג, בנג קו לאם; הדרך הקלה ביותר להגיע היא בסירת השאטל החינמית מרציף סאתורן (מתחת לתחנת BTS סאפאן טאקסין), כי נסיעה ברכב או במונית כרוכה בדרך כלל בפקקים. פתוח כל יום 11:00–24:00, אבל באמת מתעורר לחיים אחרי חמש אחר הצהריים.

הוא נשאר פופולרי כי הוא מגלגל כמה דברים למקום אחד — הסתובבות בשוק, ארוחה על הנהר, מופע ומתקן עם נוף. הוא מתאים לכל מי שיש לו חצי ערב פנוי ורוצה גם ארוחת ערב וגם תמונות יפות להביא הביתה. היינו מציעים להגיע קצת לפני השקיעה, כדי לתפוס בטיול אחד גם את השמיים הזהובים בין הערביים וגם את גלגל הענק המואר בלילה.

כשמדברים על ברי גג שכל העולם מכיר, סקיי בר בלבואה הוא אחד השמות הראשונים שעולים. זהו בר פתוח בקומה ה-63 של סטייט טאוור בקצה כביש סילום ליד נהר הצ'או פראיה, והוא זינק לתהילה אחרי שהופיע ב'האנגאובר 2'. המשיכה היא בר הכיפה הזוהר ומחליף הצבעים שמוצב ממש על קצה הבניין בלי שום דבר שמסתיר, ומשקיף על עיקול הצ'או פראיה ועל אורות סילום-סאתורן שממלאים את שתי העיניים. הוא מתאים לחגוג אירוע מיוחד, לזוגות שרוצים נוף שקיעה, ולכל מי שרוצה פעם בחיים לעשות צ'ק-אין במקום אגדי.

מה שממש אסור לפספס הוא האנגוברטיני, קוקטייל החתימה שנוצר במיוחד לצוות 'האנגאובר 2' — הכוס שכולם מזמינים כדי להצטלם איתה על רקע הנוף. שעת הזהב שכדאי לכוון אליה היא בזמן לשקיעה סביב שש בערב, כשתופסים את השמיים מחליפים צבע ואת אורות העיר נדלקים אחד-אחד. רוב הביקורות מסכימות שהנוף באמת יפה והשירות קשוב — הצוות לעתים קרובות מציע מיוזמתו לצלם אתכם — אם כי רבים גם אומרים בפשטות שמחירי המשקאות גבוהים בהשוואה לשאר בנגקוק.

מבחינת תקציב, תתכוננו: זהו בר יוקרתי, עם קוקטיילים ממאות באט גבוהות ועד אלפים בודדים לכוס, וקוקטייל החתימה האנגוברטיני מתומחר גבוה עוד יותר. אין דמי כניסה נפרדים, אבל חובה להזמין לפחות משקה אחד לאדם, ולכן הרבה אנשים עולים לכוס אחת כדי לספוג את הנוף ואת התמונות, וממשיכים הלאה. התפריט כולו באנגלית והצוות מטפל היטב במבקרים מחו"ל.

לגבי מיקום ותזמון, סקיי בר פתוח מהערב עד מאוחר, בערך 17:00–01:00 כל יום, כעשר דקות הליכה מתחנת BTS סאפאן טאקסין, או שאפשר לקחת מונית ישר לרגלי סטייט טאוור. דבר חשוב לדעת הוא קוד הלבוש הסמארט-קז'ואל — בלי מכנסי ספורט קצרים, גופיות, סנדלים או נעלי חוף — אם תטעו עלולים להחזיר אתכם כבר במעלית. צפוף מאוד סביב השקיעה ובסופי שבוע, אז כדאי לבוא מוקדם כדי לתפוס מקום עם נוף טוב, ואם אתם בקבוצה, תכננו קצת תקציב נוסף כדי שהכול יזרום.

אם אתם מטיילים בסילום ופתאום צץ בין גורדי השחקים שער גבוה מגולף באלים הינדיים בצבעים עזים, זהו ואט קאק סילום, ששמו המלא הוא מקדש סרי מהא מריאמאן, המקדש ההינדי הוותיק ביותר בבנגקוק, שנבנה ב-1879 בימי המלך ראמה החמישי בידי הקהילה הטמילית שהיגרה והתיישבה כאן. הנקודה שרוב האנשים מצלמים היא שער הגופוראם בצורת פירמידה, בגובה כשישה מטרים, עמוס כולו בגילופי אלים, כל אחד מהם צבוע בצבע עז — אדריכלות דרום-הודית אמיתית שקשה למצוא בתאילנד.

רוב האנשים באים לבקש משאלה מהאלה מריאמאן, אלת הפריון — והמשאלות הפופולריות כאן הן לאהבה, לעבודה ולמזל טוב. בתוך המקדש יש עוד הרבה אלים — גאנש, שיווה, לקשמי, סרסוואטי — ואפשר לקנות מארז מנחה (פרחים, פירות) בחזית המקדש, באפשרויות של כ-60 וכ-100 באט. אחרי ההקרבה מקבלים לרוב כרטיס אל להביא הביתה כמזכרת. המקדש עצמו חינמי; אין דמי כניסה.

האווירה בפנים טעונה מאוד — ריח יסמין וקטורת תלוי באוויר, מזמורים רכים מרחפים, ואנשים מלאומים רבים — תאילנדים, הודים, סינים — חולקים כבוד זה לצד זה. רוב הביקורות מסכימות שזה יפה ושקט באופן מפתיע למקום באמצע רובע עסקים. מה שכדאי לדעת הוא שהצילום בפנים אסור בהחלט (אפשר לצלם רק את השער החיצוני), שכדאי להתלבש בצניעות — בלי בגדים קצרים או צמודים — ושחובה לחלוץ נעליים לפני הכניסה.

המקדש פתוח כל יום 06:00–20:00. ההגעה קלה מאוד — יורדים בתחנת BTS צ'ונג נונסי או סאלה דנג והולכים כחמש דקות. השעה העמוסה ביותר היא בפסטיבל הנאווראטרי (בערך ספטמבר–אוקטובר), שבו תהלוכה נושאת את האלה לאורך כביש סילום. אם אתם מעדיפים להימנע מהצפיפות, בואו בבוקר של יום חול לאווירה רגועה יותר ולביקור קל ושליו יותר.

שוק הלילה פטפונג הוא שוק פתוח שדוכניו נפרסים לאורך רחוב פטפונג, סמטה קטנה שמחברת בין כביש סילום לסוראוונג, בלב רובע הבילויים הלילי של סילום-בנג ראק. תגיעו בערך בחמש-שש אחר הצהריים, והדוכנים עולים משני הצדדים ומוכרים מזכרות, חולצות עם הדפסי בנגקוק, תיקים, שעונים, מתנות וחיקויי מותגים, ועד שרשראות אורות צבעוניות, באור הניאון של הברים ומקומות השתייה סביב. הוא מתאים לטיילי ערב, לכל מי שרוצה לקנות מזכרות להביא הביתה עם קצת כיף של מיקוח, ולמטיילים שרוצים להרגיש את התמונה האגדית של בנגקוק אחרי רדת החשכה, שקשה למצוא במקום אחר.

מה שאסור לפספס הוא המיקוח. ביקורות מחו"ל מזהירות פה אחד שהמוכרים נוטים לפתוח במחיר גבוה לתיירים; הטריק הוא להציע בערך 30–40% מהמחיר הראשון ולטפס משם לאט. אם לא קיבלתם את המחיר שלכם, פשוט תמשיכו ללכת — בדרך כלל קוראים לכם בחזרה עם מחיר חדש. בין הדברים הפופולריים להביא הביתה: חולצות, מכנסי פיל, מזכרות מצחיקות והחיקויים באיכות טובה שהתאילנדים קוראים להם בצחוק "זיופים מקוריים". אוכל בתוך השוק עצמו אין הרבה, אבל אם תצאו לפתח הסמטה בצד סילום תמצאו דוכני אוכל רחוב פזורים — מבקר אחד מספר שאכל שם את הפאד תאי הכי טוב של כל הטיול.

מבחינת עלות, ההסתובבות בשוק חינם — אין דמי כניסה — והתקציב תלוי בעוצמת הקניות שלכם; גם רק להסתכל בחלונות זה בסדר גמור. ההגעה קלה מאוד: יורדים בתחנת BTS סאלה דנג או בתחנת MRT סילום וזו הליכה קצרה לפתח הסמטה. פתוח כל יום מכשש בערב ועד חצות או אחת בלילה, כשהאווירה התוססת ביותר ואור הניאון היפה ביותר הם סביב שמונה-תשע.

מה שכדאי לדעת לפני שבאים: פטפונג הוא רובע בילויים למבוגרים, עם ברי גו-גו ומקומות לילה שמקיפים את השוק, ואנשים יזמינו אתכם לא פעם לראות מופע או להיכנס לבר. אם זה לא מעניין אתכם, פשוט סרבו ותמשיכו ללכת, והיזהרו ממשכנעי רחוב שנוקבים במחיר זול ואז גובים מחיר גבוה. בגלל המוניטין הזה, רבים לא ממליצים להביא ילדים קטנים, אבל אם באים אך ורק לקנות בדוכני השוק זה כיף ובטוח למדי. בדיוק בגלל זה פטפונג נשאר כבר עשרות שנים אחד משווקי הלילה המוכרים בבנגקוק.

סנטרל סילום קומפלקס הוא הקניון בלב רובע העסקים של סילום שהעובדים באזור מכירים היטב. מה שכל ביקורת מסכימה עליו הוא שהוא מחובר ישירות לתחנת BTS סאלה דנג — יוצאים ביציאה 4 (או ביציאה 2) היישר אל הקניון בלי לפגוש צעד אחד של שמש או גשם — והוא מחובר גם לתחנת MRT סילום במרחק הליכה. כל מי שנפגש עם חבר במרכז העיר, מחפש לברוח מהחום אל המיזוג או מסתובב לחטוף משהו אחרי העבודה חושב על המקום הזה ראשון, כי הוא מרכז במקום אחד חנויות אופנה, קוסמטיקה, בתי קפה וכמה קומות של מסעדות, עם כלבו סנטרל בפנים וסופרמרקט טופס בקומת המרתף.

מה שאסור לפספס קשור בעיקר לאוכל. קומה B היא אזור הנגיסות המהירות ובתי הקפה שאליו נדחסים עובדי המשרדים בשעת הצהריים, ואילו קומה 4 היא ביתן של מסעדות יפניות ומסעדות ישיבה כמו Fuji, Sushi-den ו-Yayoi, ולצדן שמות מפורסמים שהביקורות מזכירות שוב ושוב — After You, Swensen's, BonChon ו-Wine Connection. אם אתם אוהבים קינוחים או רוצים לשבת על כוס קפה, יש המון בתי קפה לבחור מהם. הקסם שרבים משבחים הוא שהקניון לא צפוף כמו הקניונים הגדולים במרכז העיר — נוח להסתובב, קל להתמצא, ונקי, עם חנויות חדשות שמתחלפות באופן קבוע.

מבחינת עלות, הכניסה לקניון חינם — בלי תשלום — ואפשר לבוא רק כדי להסתובב במיזוג. התקציב לאדם תלוי במה שאוכלים: חנויות הנגיסה המהירה בקומה B נעות סביב מאות בודדות של באט למנה, מסעדות הישיבה בקומה 4 עומדות על כ-150–400 באט לאדם, ובתי הקפה והקינוחים במחירי קניון רגילים. הערה מהביקורות היא שהקניון הסיט לאחרונה את התמהיל שלו לכיוון שירותים, יופי ובנקים, ולכן יש פחות חנויות אופנה מבעבר — מי שמחפש קניות מותגים כבדות עלול להרגיש שהבחירה דלילה יותר מאשר בקניונים הגדולים, אבל אם באים לאכול ולהיפגש, המיקום הוא תמורה שאין שנייה לה.

המיקום הוא על כביש סילום בפינת כביש ראמה הרביעי, סילום, בנג ראק, פתוח כל יום בערך 10:30–22:00 (חלק מהביקורות מציינות שהוא נפתח קצת מאוחר יותר מקניונים אחרים, אז כדאי לבוא מאמצע הבוקר והלאה). הקניון פופולרי כי הוא הנוח ביותר להגעה בשכונה, ממש ליד שתי הרכבות, עם מגוון רחב של מסעדות במקום אחד ונקודת מפגש שקל למצוא לאנשי סילום. מה שכדאי לדעת הוא שאזורי האוכל צפופים מאוד בשעת הצהריים של יום עבודה, אז אם תצליחו להימנע מהצהריים יהיה לכם קל יותר; יש חניון אבל הוא מתמלא מהר בשעות השיא, ותחנת BTS סאלה דנג היא הדרך הקלה ביותר להגיע. לרוב המסעדות יש תפריט באנגלית והן מטפלות היטב במבקרים מחו"ל.

אם הסתובבתם פעם בצומת סאלה דנג וראיתם בניין זכוכית בפינת כביש סילום שהאורות שלו דולקים עד הבוקר, זהו סילום אדג', מתחם מעורב שנפתח לאחרונה בידי Frasers Property על השטח שבו עמד פעם רובינסון סילום, ונפתח במלואו בתחילת 2023 עם קונספט "Life Around the Clock" — מקום שאפשר לבלות בו יום ולילה שלמים. זהו בניין משרדים בן 12 קומות בדירוג A שמונח על קניון לייפסטייל עם יותר מ-75 חנויות, ובהן מעל 15 חנויות באזור הפתוח 24 שעות. הוא מתאים מאוד לעובדי המשרדים של סילום-סאתורן, לאנשים שמסיימים לעבוד מאוחר, או למטיילים שיורדים מהרכבת רעבים בשתיים בלילה.

מה שרבים מדברים עליו הוא אזור האוכל הפתוח 24 שעות, שמחולק לשני חלקים — 24/7 Eatery ו-The Edge Food Hub — ומרכז שמות מפורסמים כמו החזיר המטוגן של ג'אה ג'ונג, אטריות הסירה קוואיטיאו רואה פרה נאקון, KFC ובית הקפה Pacamara במקום אחד, קל להזמין ולא יקר, התשובה ל"מה בכלל אפשר לאכול ליד סילום בשעה כזאת?". מקום נוסף שאנשים אוהבים לעלות אליו לתמונות הוא גג קומה 9, "Over The Edge", עם כמה ברים כמו Hyde & Seek ו-Atmos, שמשקיפים ישירות על פארק לומפיני. בקומות התחתונות יש אזור אופנה Stylish Flash, מוצרי לייפסטייל וטכנולוגיה, ואפילו חדרי מקלחת להשכרה וקריוקי.

מה שהופך את המקום לנוח יותר מקניונים אחרים בסביבה הוא שאפשר להגיע ברגל לשני קווי רכבת בתוך בניין אחד — מעבר מחבר ישירות ליציאה 5 של תחנת BTS סאלה דנג וליציאה 2 של תחנת MRT סילום, כך שלא נרטבים כשיורד גשם. הכניסה חינם; לגבי החניה, כמה ביקורות מתלוננות שהיא חינם רק ל-30 הדקות הראשונות, ואז 40 באט לשעה — ולכן הגעה ברכבת משתלמת יותר.

מה שכדאי לדעת מביקורות אמיתיות: הקניון קטן יחסית והקומות העליונות מרגישות לפעמים שקטות וריקות, לא תוססות כמו סיאם או איקון סיאם — מי שמקווה לסבב קניות ארוך עלול להתאכזב. אבל אם מסתכלים עליו כ"נגיסה בשעה מאוחרת / מקום לעבוד בו / צומת החלפת רכבות" באמצע רובע העסקים, הוא עושה את העבודה מצוין. המשיכה האמיתית היא המיקום והפתיחה מסביב לשעון, ולצדם אירועים, שווקים ומוזיקה חיה שמתחלפים במרחב הפעילות מדי פעם.

אם אתם רוצים לברוח מהבלגן של סילום-סוראוונג אל פינה שקטה ויפה כמו פיסה מאירופה של לפני מאה שנה, ספריית ניילסון הייז היא התשובה. זו אחת הספריות הפרטיות הוותיקות בתאילנד, שהחלה את דרכה כאגודת הספרייה של נשות בנגקוק עוד ב-1869, בעוד שהמבנה הניאו-קלאסי המרשים שרואים היום נבנה ב-1921 ותוכנן בידי האדריכל האיטלקי מריו טמניו (אותו אדם שמאחורי תחנת הואה לאמפונג וארמון אננטה סמאקום) כאנדרטת אהבה מבעל לגברת ג'ני ניילסון הייז. הנקודה שרוב האנשים מצלמים היא אולם הרוטונדה העגול — כיום גלריה מתחלפת — עם התקרה הגבוהה, רצפת העץ המצוחצחת ומדפי העץ העתיקים שנושאים כ-20,000 ספרים באנגלית.

הקסם שלה, לפי הביקורות, הוא היותה "שקטה כל כך שכמעט שוכחים שנמצאים באמצע בנגקוק" — רבים אומרים שהם נרגעים ברגע שהם נכנסים. היא מתאימה לאוהבי ספרים, לצלמי מבנים עתיקים ולכל מי שמחפש פינת סלואו-לייף לעבוד או לקרוא בה. ליד הספרייה נמצא בית הקפה בגן F.I.X. Neilson Hays, שבו אפשר ללגום קפה תחת עצים גדולים ולהביט בשובע רוח במבנה הישן והיפה, והוא מגיש קפה, קרואסונים ומנות מארוחת בוקר ועד צהריים — תחנת מנוחה שהביקורות משבחות מאוד בזכות האווירה.

לגבי הכניסה, אם אתם רק רוצים להסתובב בשטח ולצלם את החזית, זה חינם, אבל כדי להשתמש בפועל במרחב הקריאה שבפנים יש דמי אחזקה של 100 באט לביקור (השאלת ספרים הביתה מחייבת מינוי). מעבר לקריאה, המקום מארח גם תערוכות אמנות מתחלפות, קונצרטים באולם המרכזי, שעת סיפור לילדים בשבתות, ומכירת ספרים פעמיים בשנה (מאי ונובמבר) שהמבקרים הקבועים מחכים לה כל השנה.

המיקום הוא על כביש סוראוונג, בנג ראק, כ-800 מטר מיציאה 3 של תחנת BTS צ'ונג נונסי (או שאפשר לקפוץ על מונית אופנוע); החניה מוגבלת. פתוח שלישי–ראשון 09:30–17:00, סגור בימי שני ובחגים רשמיים. מה שכדאי לדעת הוא שבאמת מבקשים לשמור על שקט בפנים, ושחצובות / צילומי מסחר אינם מותרים בלי אישור. לתמונות הכי טובות, בואו מיד עם הפתיחה, כשהקהל דליל והאור טוב.

אם אתם מטיילים בין גורדי השחקים של סאתורן ורוצים לברוח מהבלגן לשעה, בית המורשת של מ.ר. קוקריט פרמוג' — המוכר לרבים בשם "באן סוי סואן פלו" — הוא המחבוא שהרבה אנשים שומרים לעצמם כסוד. זה היה ביתו של מ.ר. קוקריט פרמוג', סופר, אמן לאומי וראש הממשלה ה-13 של תאילנד, שבו הוא גר בפועל מ-1960 ועד סוף ימיו. הוא מתאים לאוהבי היסטוריה, לצלמי בתים תאילנדיים מסורתיים ולכל מי שמחפש יציאה שקטה ולא צפופה באמצע העיר.

העיקר הוא אשכול חמשת בתי הטיק התאילנדיים על פני כ-5 ראי, שאותם קנה אחד-אחד והרכיב מחדש כאן, מבנגקוק ומאיותאיה. לכל בית תפקיד ברור — חדרי שינה, אולם בודהה, ספרייה ובית גדול לאוספים שלו. דברים שאסור לפספס הם ארון הטריפיטקה המצופה לכה ועלי זהב, בן כמעט מאתיים שנה, כלי הפורצלן בנג'ארונג, הבובות, הציורים, הרהיטים העתיקים וגן הבונסאי שטיפח במו ידיו. סביב יש בריכות לוטוס שדגים מנצנצים בהן, בצל עצים גדולים, עם סאלות בסגנון תאילנדי לשבת ולנוח.

ביקורות רבות מסכימות שהמקום "רגוע ופרטי יותר מהבית של ג'ים תומפסון" — הליכה נוחה ולא צפופה שנותנת תחושה של פריפריה למרות שאתם באמצע סאתורן. חלק מציינים ששלטי ההסבר דלים ושכמה פינות נראות שחוקות מגיל, ולכן עדיף ללכת לאט ולהתבונן בעבודת העץ ובאוספים לפרטי פרטים. יש גם תוכניות ומידע באנגלית למבקרים מחו"ל.

כרטיס למבוגר עולה 50 באט, לילדים 20 באט — תמורה מצוינת לאווירה שמקבלים. בדרך כלל פתוח בערך 10:00–16:00, אבל בתקופות מסוימות הוא נפתח רק בשבת–ראשון ובחגים, ולכן הכי בטוח להתקשר מראש (02-286-8185 / 02-287-2937) לפני שבאים. המיקום הוא בסוי פרה פיניט (סוי סאתורן 3), כביש סאתורן דרום; אפשר להיכנס ברגל מתחנת MRT לומפיני או מתחנת BTS צ'ונג נונסי דרך הסמטה. נעלו נעליים שקל לחלוץ, כי חולצים אותן לפני שנכנסים לבתים — ויש שפע זוויות יפות לצילום.